חברת הביטוח סרבה לשלם ללא סיבה ממשית 

בתלמוד מובא סיפור (ואולי בעצם חלום) מפיו של ריש לקיש.

בסיפור מתואר שבט אוכלי אדם, אשר הגיע למסקנה, כי בשרו של מזונם יהיה רך וטעים יותר, אם קרבנם יתבשל כשהוא שמח וטוב לב.

לכן הנהיגו מנהיגי השבט, את מוסד המשאלה האחרונה. הם נתנו לקרבנם את הזכות לבחור בדבר שישמח את לבו, לפני מותו.

כך יצאו שני הצדדים, הצייד וטרפו, נשכרים.

באחד הלילות, זכתה יבואנית הבגדים סוריקטה, לביקור של פורצים.

אלה נטלו עמם סחורות בשווי של כמאה וחמישים אלף דולר.

סוריקטה סברה לתומה כי בעת צרה שכזו, חברת הביטוח שלה, סהר, תתיצב לצידה.

אולם סהר עטה, כמוצאת שלל רב, על ממצאי המומחים מטעמה, בדבר הפתח הזעיר שנפער בקיר המבנה בעת הפריצה והזמן הקצר בו שהו הפורצים במבנה.

לא ייתכן כי הפורצים הצליחו להעביר כל כך הרבה סחורות בפתח זעיר ובזמן קצר.

בנוסף העלתה סהר טענה בדבר ביטוח חסר ("תת ביטוח").

סוריקטה פנתה לעזרת בית משפט השלום בתל אביב.

התביעה הובאה לשולחנו של השופט מאיר שנהב.

השופט דן תחילה בטענת ביטוח החסר.

משמעות טענה זו היא, כי בקרות מקרה הביטוח, שווי הנכס המבוטח, עולה על סכום הביטוח (תקרת אחריותו של המבטח).

במצב דברים זה, יש להפחית את תגמולי הביטוח המגיעים למבוטח "בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הנכס", כלשון החוק.

אולם במשפט התברר כי סכום הביטוח אותו רכשה סוריקטה, היה על בסיס נזק ראשון.

משמעותו של ביטוח נזק ראשון היא, שבעת עשיית הביטוח, המבטח והמבוטח, לקחו בחשבון, כי הנזק האפשרי המקסימלי באירוע אחד לא יכול לעלות כדי כל שווי המלאי שבבית העסק.

כך לדוגמא, בסופרמרקט מן היישוב, שווי מלאי הסחורות יכול להגיע למיליוני שקלים. אלא שאין זה הגיוני כי הפורצים יצליחו לרוקן בארוע אחד את כל המלאי. לכן אין טעם לבטח כנגד פריצה את כל מלאי הסחורות.

במקרים כאלה, הצדדים מחשבים מהו היקף הנזק הצפוי בארוע פריצה אחת. כפועל יוצא, נוהגים לקבוע בפוליסה סכום ביטוח נמוך במכוון מערכו האמיתי של המלאי.

משמעות סכום ביטוח נזק ראשון, מסכם השופט, היא שהמבוטח זכאי לתגמולי ביטוח בהתאם לנזקו עד לסכום הנזק הראשון הנקוב בפוליסה. גם אם בפועל, עולה שווי הסחורות בבית העסק על תקרת הביטוח שבפוליסה.

השופט דוחה אם כן את טענת תת הביטוח.

כעת פונה השופט לדון בטענת סהר באשר למשך הפריצה (ארבע דקות לגרסת המומחים מטעמה).

פלטי המחשב של שני המוקדים שהוצגו במשפט, בדבר מועד תחילת האזעקה ומועד רגיעתה, מביאים לקריסתה של גירסה זו. משקלם של פלטי מחשב אלה רב, משום שנערכו בזמן אמת, קובע השופט.

מחומר הראיות, הסיק השופט כי גם טענת סהר בדבר גודל הפתח ממנו הוצאה הסחורה אין בה ממש.

השופט מבקר קשות את נסיונה של סהר להתבסס על "שחזור הפריצה" על ידי חוקר מטעמה.

השופט מלגלג על פעילותם של המשחזרים, כמתועד בקלטת. פעילות זו "נחזית כאדישה ועצלה וניכר בהם כי המשחזרים לא "התלהבו" מביצוע "יעיל" של הפריצה. בטוחני כי הפורצים גילו התלהבות רבה יותר ופעלו במשנה מרץ!", קובע השופט.

ומכאן פונה השופט לדון בנזקיה של סוריקטה.

ראשית , קובע השופט, במקרה זה, בו בוטחה תכולת בית העסק בערכים דולריים, אין סיבה או מקום לסטות מההלכה ומדרך המלך באשר לחיוב הנתבעת בריבית דולרית בשיעור של 11% לשנה.

השופט מגיע גם למסקנה עקרונית, כי מבוטח זכאי לקבל פיצויים עבור נזקיו העקיפים, אבדן רווח ונזקי מימון, הנובעים מדחיית תביעתו, לאחר שהוכח כי הדחייה לא הייתה מבוססת.

פוליסת ביטוח, ככל חוזה, מבהיר השופט, מזכה את הצד שנפגע עקב הפרת ההסכם לפיצוי בגין הנזק שנגרם בעטיה של ההפרה ותוצאותיה. סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות על הפרת חוזה) התשל"א - 1971.

בעניין זה, מאמץ השופט את חוות הדעת המומחה שמונה מטעמו (רואה חשבון איינהורן). חוות דעת זו הושתתה על בחינת תיעוד ושיעורי רווח של סוריקטה במהלך שנים שקדמו לארוע, לרבות דו"ח מכירות למע"מ.

המומחה קבע כי שיעור הרווח הגולמי שאבד לסוריקטה, בשל אי ביצוע עסקאות והזמנות כתוצאה מאי קבלת תגמולי הביטוח במועדם נאמד בכארבעים אלף ש"ח בחודש למשך כשלושה חודשים.

בנוסף, חייב השופט את סהר לשלם לסוריקטה נזקי מימון.

גם בפריט נזק זה, התבסס השופט על המומחה איינהורן, שלמד על תוספת הוצאות המימון שנגרמו לסוריקטה בשיעור של כשמונת אלפים ש"ח לחודש כתוצאה מדחיית תביעתה ע"י סהר.

השופט חייב את סהר לשלם סכום זה לסוריקטה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפריצה עבור החודשים שחלפו כמו גם לעתיד, עד שסהר תפרע את מלוא חובה לסוריקטה.

"בערבו של יום", קובע השופט, "הוכחה זכאותה של סוריקטה לקבלת מלוא תגמולי הביטוח בעטיה של הפריצה והסתבר כי טענות סהר ותמיהותיה, היו חסרות כל בסיס ותשתית ראייתית של ממש.

נראה כי סהר הלכה שבי, אולי תוך עצימת עיניים רבתי, אחר "יועצים" שונים או עושי דברה, שהתעלמו מעובדות ונתונים בנסיון לרצות את שולחתם, או להצדיק את גביית שכרם הימנה.

צר הדבר כי סהר, העוסקת בביטוח ומבטיחה למבוטחיה משענת ביום פקודה, נוטשת כה בקלות את מבוטחתה, ברגע מכריע וקשה בהותירה אותה פגועה וחסרת מימון.

ניתן וצריך לצפות מחברת ביטוח לגלות יתר אחריות וזהירות קודם לדחיית תביעה תוך מחשבה ותשומת לב לתוצאות פעולתה.

לו הייתי מתבקש, לא הייתי מהסס לחייב את סהר בהוצאות עונשיות גבוהות בנוסף לחיוביה דלעיל על מנת להרתיע את סהר כמו גם חברות ביטוח אחרות מהתנהגות נלוזה זו".

תוצאת פסק הדין הינה איפוא, שבמקום לשלם סכום של כמאה וחמישים אלף דולר במועד ובצורה מכובדת, שילמה סהר לסוריקטה סכום המגיע לכדי יותר משלוש מאות וחמישים אלף דולר, תוך נזיפה קשה כמי שנוטשת בקלות את מבוטחיה ביום פקודה.

מצד שני, גם משאלתה של סהר באה על סיפוקה. היא לא שילמה את תגמולי הביטוח למבוטחה מתוך רצון טוב, אלא רק לאחר שניתנה לה הזכות להפעיל את טחנות הצדק; והן אכן טחנו, עד דק, את מלוא טענותיה.
סקירה מספר 367.